פלסטיב פתרונות אריזה בע"מ נ' איזי קלין בע"מ ואח'

החלטה

1. לאחר שעיינתי בטיעוניהם של ב"כ הצדדים, אני מקבלת את טענתה של המבקשת (להלן: פלסטיב), כי צים פיננסים בע"מ (להלן: צים) אינה במעמד של נושה מובטח כלפי פלסטיב.

2.הטעם העיקרי לכך הוא כי על פי הוראות הסעיפים 178 ו- 179 לפקודת החברות, שיעבוד כאמור בסעיף 178 (א) [ולענייננו - בפיסקה (1) שלו], שלא נמסר לרישום תוך 21 יום ממועד יצירתו, "יהיה בטל כלפי המפרק וכל נושה של החברה".

3.לעניין החלטה זו, אין צורך להכריע בטענתה של ב"כ פסלטיב, כי אין לקבל את המסמכים שמתעדים את הגשת השיעבוד לרישום, הסירובים לקבלו, ורישומו לבסוף אצל רשם החברות, אשר צורפו לראשונה לתגובתו של ב"כ צים, ולא צורפו לבקשתה של צים לבטל את מינויו של ב"כ פלסטיב ככונס נכסים זמני לחייבת (חב' איזי קלין), שהוצא ביום 28.8.13.

הטעם לכך הוא כי גם על פי המסמכים הללו הגישה צים את בקשתה הראשונה לרישום השיעבודים רק ביום 1.8.13, היינו - שבעה חודשים לאחר מועד יצירת השיעבוד, ולא תוך 21 יום, כנדרש על פי סעיף 179 (א) (1) לפקודת החברות.

הסברה של צים, כי הדבר אירע בטעות שבתום לב, אין בו כדי לגרוע מהתוצאה המשפטית של איחור כזה, שנקבעה בסעיף 178 (א) לפקודת החברות, קרי: כי שיעבוד כזה אינו תקף כלפי נושה אחר של החייבת; או במילים אחרות - כי צים לא תיהנה ממעמד של נושה מובטח, ביחס לפלסטיב.

טיעון נוסף של ב"כ פלסטיב הוא כי מועד הרישום של השיעבוד אצל רשם החברות: 29.9.13, (וגם אם נתייחס למועד שבו הוגשה לראשונה בקשת צים לרשום את השיעבוד, שהוא:

1.8.13) - מועדים אלה מצויים בתוך שלושת החודשים שלפני הגשת הבקשה לפירוק החייבת, שהוגשה ביום 1.10.13, וגם מטעם זה אין השיעבוד תקף כלפי נושה אחר של החייבת.

אסמכתאות לטיעונים אלה, מהספרות המשפטית ומהפסיקה, פורטו בטיעוניה של ב"כ פלסטיב.

4.ב"כ צים טען כי פלסטיב אינה יכולה להישען על אינטרס ההסתמכות, כיוון שבעת שקיבלה מהחייבת את השיקים, למועד פירעון דחוי ארוך-טווח, כבר היו רשומים אצל רשם החברות שיעבודים רבים על נכסי החייבת, ופלסטיב לא דאגה להעמיד בטוחה לתשלום חובה של החייבת כלפיה.

לעומת זאת, טוען הוא, פועל אינטרס ההסתמכות לזכות צים, כיוון שהיא מסתמכת על הבטוחה שהעמידה במועד התקשרותה עם החייבת, ביום 1.1.13, אשר לשיטתה צריכה להעניק לה מעמד של נושה מובטח, חרף האיחור ברישום השיעבוד.

לעניין זה מקבלת אני את טיעון התשובה של ב"כ פלסטיב, כי השיעבודים על נכסי החייבת, שהיו רשומים במרשם, הם שיעבודים ספציפיים, שהיו לנגד עיניה של פלסטיב, אך היא הסתמכה על כך שלא הופיע במרשם כל שיעבוד שוטף על נכסי החייבת.

ההוראות שבפקודת החברות לעניין זה נותנות ביטוי ברור לעניין ההסתמכות של נושה "מאוחר", כאשר השיעבוד לא היה רשום כנדרש במרשם. מעמדו של המרשם הציבורי לעניין זה הוא קונסטיטוטיבי, ולא ראייתי בלבד (ראו במיוחד ע"א 2070/06).

על מנת שצים תוכל ליהנות ממעמד של נושה מובטח כלפי נושים אחרים של החייבת, היה עליה להקפיד ולרשום את השיעבוד במועד, כנדרש על פי ההוראות האמורות של פקודת החברות. משחדלה מעשות כן, אין צים יכולה ליהנות ממעמד של נושה מובטח, כלפי פלסטיב.

5.ב"כ צים טוען כי אם אמצא, שאין לצים מעמד של נושה מובטח, אזי מעמדן של צים ושל פלסטיב משתווה, קרי: שתיהן מצויות במעמד של נושה בלתי מובטח.

במצב כזה, טוען ב"כ צים, יש לדחות את בקשת פלסטיב למינוי בא-כוחה ככונס נכסים זמני לנכסי החייבת (היינו, לבטל את המינוי הזמני מיום 28.8.13) ולהותיר את ההחלטה בעניין זהות הכונס או המפרק הזמני בידי ביהמ"ש של הפירוק.

ככלל, כך אמנם ראוי לעשות, אולם מצב הדברים - נכון להיום, ככל שידוע לבימ"ש זה - הוא זה שמשתקף בהחלטתו של כב' השופט מוסק, מים 30.10.13, בתיק הפירוק (נספח א' לטיעוני ב"כ פלסטיב). על פי החלטה זו, בקשת הפירוק טרם התבררה, וטרם נקבע אם קיימת עילה לפירוק. מטעם זה נדחתה בקשתו של ב"כ צים לקבל צו עיכוב הליכים כנגד החייבת, במעמד צד אחד.

כל עוד לא קבע ביהמ"ש של הפירוק, כי קיימת עילה לפירוק, וכל עוד לא הוציא צו לעיכוב הליכים כנגד החייבת, נמשך ההליך בבקשה לסעד זמני, שפתחה פלסטיב בבימ"ש זה, בד בבד עם הגשת התביעה העיקרית כנגד החייבת ובעלי מניותיה.

יצויין כי בתביעה העיקרית ניתן כבר, ביום 3.12.13, פסק דין לזכות פלסטיב, בהעדר הגנה.

6.בהליך הסעד הזמני דנן יש בעל דין נוסף: חב' עמניב ב. ש. בע"מ (להלן: עמניב), שהצטרפה להליך זמן מה לפני הצטרפותה של צים.